גז"ד למורשע בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות ובשיבוש מהלכי משפט

פרוטוקול

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

לנאשם הרשעה קודמת בת.פ. 1917/05 בבית משפט השלום בעכו, בו בין היתר הוטל על הנאשם מאסר על תנאי בן 6 חודשים, שהינו בר הפעלה בעניינו לאור צירופו של ת.פ. 2300/06,  מגישה העתק מכתב האישום, הכרעת הדין וגזר הדין כנגד הנאשם, הוגשו וסומנו כאחד ת/3.

מדובר בנאשם שיחד עם אחרים כמתואר בכתב האישום חברו יחדיו והגיעו לפיצריית סברי בנהריה, יחדיו תקפו את המתלונן, כך שהלמו בו בכל חלקי גופו וזרקו לעברו כסאות. אחד הנאשם אף דקר את המתלונן. הנאשם שיבש יחד עם אחרים מהלכי משפט, כאשר מסרו הודעות שקריות במשטרה. הנאשם הודה והופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר בעניינו. על פי תסקיר שירות המבחן מיום 22.08.07 הנאשם לא יצר קשר עם שירות המבחן, ובהמשך טען שהוא מעוניין בקשר ואותרה בעיית שימוש באלכוהול. שירות המבחן לא בא בהמלצה בעניינו. בהמשך ניתן תסקיר משלים בו נאמר שיש פער בין הצהרותיו של הנאשם לבין התנהלותו בפועל ושירות המבחן חזר על כך שהאופציה הטיפולית אינה הולמת את נסיבות התנהלות הנאשם. בית המשפט הפנה את הנאשם לקבלת חוות דעת בעניינו של הנאשם ואף היא שלילית. הנאשם צירף לתיק זה תיק נוסף שארע מספר חודשים עובר לתיק כאן. בתיק זה הנאשם הורשע על פי הודאתו בכך שבהיותו שרוי בגילופין תקף את חמדאן מגיס ובהמשך בתחנת המשטרה תקף שוטרים עת מילאו תפקידם כדין.

כל המכלול מצביע על נאשם שהפך לו את האלימות לדרך חיים, התנהגות ברוטאלית ומסוכנת לציבור. אין ספק שבכל אחד מהמקרים תוצאות הן חמורות כשלעצמן כל אחד במידתו. לנאשם הושטה יד בדמות שליחתו לשירות המבחן על מנת שניתן יהיה לאבחן צורך טיפולי ולהציע הליך טיפול במידת הצורך. הנאשם לא עשה דבר אל מול היד המושטת, הרי שהצהרותיו אינן מתיישבות עם מעשיו בפועל ונראה כי הוא אינו מבין את חומרת מצבו ואינו מודע למסוכנות הנובעת ממנו.

לאור כל האמור אבקש להשית על הנאשם מאסר בפועל ממש,  תוך הפעלת המאסר המותנה במצטבר ומאסר על תנאי מרתיע צופה פני עתיד.

הסניגור טוען לעונש:

אציין תחילה  כי הנאשם היה עצור בתיק הנוכחי מיום 10.06.06 ועד ליום 06.07.06, היינו היה עצור 26 ימים, ומאז למעשה הוא נמצא במעצר בית. הדברים שחברתי אמרה אי אפשר לומר שאין בהם טעם, אבל הם לא הציגו את התמונה המלאה, היינו בדברים הייתה התעלמות מוחלטת מהנסיבות האישיות של הנאשם. מדובר בבחור צעיר שהוא כיום כבן 24, ביום ביצוע העבירות גם תיק זה וגם בתיק שצורף היה בן 22 שנה, את העבירות הוא ביצע על רקע שימוש מאוד מאוד מסיבי באלכוהול. הנאשם לא היה כזה ולא היה צורך אלכוהול, לא היה משתמש בסמים וגם היום לא משתמש בסמים, היה אדם רגיל שעבד בצורה מסודרת ועזר לפרנס את הוריו ואת אחיו.  בתאריך 17.02.03, הנאשם עבר תאונת עבודה מאוד מאוד קשה, ואצבעותיו בידו הימנית נקטעו ע"י מסור שהיה במקום העבודה. כתוצאה מאותה תאונת עבודה נגרמה לנאשם נכות כוללת בשיעור של כ - 60% וגם נגרמה לו נכות פסיכיאטרית בשיעור של מעל 20%.  מגיש מסמכים רפואיים לעניין זה, הוגשו וסומנו כאחד נ/1.

מאז אותה תאונה קשה השתנו חייו של הנאשם לחלוטין והוא החל לצרוך אלכוהול. אפשר לראות גם מכתב האישום שצורף בת.פ. 2300/06 שבו הודה הנאשם ביום 18.04.07, שאת המעשה הזה הוא עשה כשהוא שיכור, ואבקש להראות לבית המשפט דו"ח פעולה מיום 10.02.06 של השוטר מלחם מג'יד שמציין כי הנאשם היה שיכור לגמרי, הדו"ח הוגש וסומן נ/2. על הרקע הזה של השכרות מבצע הנאשם את העבירות. אפשר לומר שיש צדק בדברי חברתי שהושיטו לו יד לנאשם והוא לא בדיוק ניצל את ההזדמנות, אבל בנתונים המאוד מאוד דלים שיש לנאשם, עם תאונת העבודה הקשה, עם הנכות הפיזית שגורמת לו גם להתנהגות אחרות והנכות הפסיכיאטרית אני מודה שהוא לא כל כך יודע לקחת את העזרה. לא מדובר באדם רע באופיו ואני גם לא חושב שניתן להגדיר אותו שהוא אלים בצורה כל כך קשה והראייה, שמאז התיק הנוכחי בעצם לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים אחרים. הנאשם ידע לשמור על עצמו. בתיק הנוכחי הוא באמת החל לטפל בבעיית האלכוהול שלו, אני מגיש את התעודה שהוא קיבל שעבר בהצלחה סדנת אוריינטציה, הוגשה וסומנה נ/3 ואפשר לומר שמאז למעשה הוא לא צורך אלכוהול, שומר על עצמו בצורה טובה, אבל לא כל כך משתף פעולה עם הרשויות וזה מינוס מאוד מאוד גדול והוא חושב שהוא לא זקוק לעזרה הזו.

הנאשם הודה בהזדמנות הממש ראשונה בכל מעשיו, כולל צירוף התיק הנוסף שהיה קבוע וניתן היה לטעון שם טענות והנאשם בחר שלא לעשות כן ולכן צירפתי את התיק לבית המשפט. כפי שניתן לראות לחובתו הרשעה אחת בגין מספר עבירות, אך זו הרשעה אחת קודמת. בגין התיק הראשון, ההרשעה שהוגשה הנאשם היה צריך לבצע עבודות שירות באופן מלא, אך היו בעיות בגלל המצב הרפואי והנפשי ועקב כך שהוא לא ביצע את עבודות השירות כראוי ועבר עבירות משמעת, הוא נשלח לסיום עבודות שירות בדרך של מאסר. המאסר הזה היה לו קשה יותר שמרצה כל אדם אחר. הריצוי מאסר בכלא היה לו קשה, הוא סבל מאיומים וחשש גם לחייו. התסקיר עצמו שהוגש, כמובן שאפשר להגיד שהוא שלילי והנאשם לא שיתף פעולה, אך הוא מפרט את האישיות של הנאשם וניתן לראות בהם כגורם לקולא. בנוסף, בתיק הנוכחי, הנאשם היה עצור 26 ימים ולאחר מכן מעצר בית מלא תקופה מאוד מאוד ארוכה, ואני סבור שזה לא יהיה נכון במקרה הזה לשלוח אותו למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, שכן למעשה אין אפשרות אחרת, או מאסר בפועל או שלא יהיה מאסר בכלל. אני סבור שניתן להסתפק בתקופת המעצר הארוכה שבה הוא שהה, ואני מתכוון הכוונה להתייחס אליה כעובדה שהייתה ולתת לה משקל, אך מכיוון שאני מבקש להאריך את המאסר על תנאי ולא להפעיל אותו, אזי לא ניתן לומר כי יש להטיל מאסר בפועל.

אני חושב גם שהארכת המאסר על תנאי יכולה להיעשות במקרה זה, שכן בקלות רבה ניתן לאבחן את הנאשם הנוכחי מהאחרים בהתייחס לכל הנתונים האישיים שלו, בהתייחס לחלקו הקטן יחסית בביצוע העבירה, ולהתייחס לעובדה שהכל בוצע תחת השפעת אלכוהול.

אני מציע לבית המשפט גם לאזן את הענישה ע"י הטלת קנס שיהיה בסכום גבוהה, שאם לא ישולם, אזי ירצה הנאשם מאסר בפועל לתקופה שתקבע. הקנס שאני מציע שיוטל, הצעה של סכום שמעל 10,000 ש"ח, סכום שבהחלט יגרום לבעיה קשה לנאשם, אך הוא יצטרך להתמודד איתה, ואם לא יתמודד איתה, אזי הוא ירצה מאסר בפועל במקום תשלום הקנס. לאור כל האמור, אבקש להאריך את המאסר על תנאי, ולהטיל עונשים נלווים כפי שציינתי.

נאשם מס' 3:

אני מאשר את דברי הסניגור.

גזר - דין כנגד נאשם מס' 3

1.         נאשם מס' 3 (להלן: "הנאשם") הורשע בתיק זה בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 379 ו - 382 (א) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 ובעבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק הנ"ל.

כמו כן, הורשע הנאשם בגין התיק שצורף לתיק זה (ת.פ. 2300/06 בבית משפט השלום בעכו), בעבירה של הזק בזדון, לפי סעיף 452 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 ובעבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו כדין, לפי סעיף 273 לחוק הנ"ל.

2.         לחובת הנאשם יש לציין, בראש ובראשונה, את חומרת העבירות בגינן הורשע, תוך הדגשת עבירות האלימות שביצע הנאשם, הן בנסיבות מחמירות (בצוותא חדא עם אחרים), והן כלפי שוטרים שמילאו תפקידם כדין.

3.         די בעיון בכתבי האישום בשני התיקים נשוא הליך זה על מנת ללמד כאלף עדים בדבר חומרת התנהלותו האלימה של הנאשם.

מכתב האישום בתיק זה עולה, כי הנאשם תקף ביום 10.06.06 בשעה 02.30 לערך, בצוותא חדא עם יתר הנאשמים בתיק,  את נדב יחיא (להלן: "המתלונן"), בנסיבות מחמירות, נוכח העובדה שכל הנאשמים חברו יחד לביצוע מעשה, תפסו את המתלונן והכו אותו בכל חלקי גופו באגרופים ובסטירות וכן זרקו לעברו כסאות. עסקינן  במעשה בריונות לשמו כלפי המתלונן, אותו יש לגנות ולהוקיע מכל וכל.  עוד עולה מכתב האישום, כי הנאשם ושלושה נאשמים נוספים שיבשו מהלכי משפט, בכך שמסרו במשטרת ישראל הודעות שקריות לפיהן נאשם מס' 1, אשר פצע את המתלונן במסגרת האירוע באמצעות סכין, לא נכח באירוע אלא ישן ברכבו.